מה זה ביטול הענקה
"הענקה" זה בעצם שם משפטי להעברה של נכסים ללא תמורה בין במתנה ובין הברחה ממש של נכס כאשר אותו אדם הוא למעשה חדל פירעון ואז הוא מחליט לתת לפתע מתנות בעיקר לקרוביו.
דוגמאות לתיקים שנוהלו במשרדינו בעניין ביטולי הענקות
החייב ומשפחתו היו בעל אכסניה בתל-אביב. החייב היה נשוי לתיירת. לאחר שנקלע לקשיים כספיים העביר החייב נכס לאשתו במסגרת הסכם גירושין שאושר בשנת 2002. בשנת 2010 בנק הפועלים הגיש נגד החייב צו כינוס. בשנת 2017 הוגשה בקשה לביטול הענקה נגד החייב. בית המשפט המחוזי בת"א דן בביטול הענקה בשנת 2017 שבוצעה כ- 15 שנים בשנת 2002. בסופו של יום התקבלה בקשתינו ונקבע על ידי כבוד בית המשפט המחוזי בת"א כבוד הנשיא אורנשטיין כתוארו אז כי הענקת הדירה לאישה במסגרת הסכם ממון מאושר מהווה הענקה בטלה וכי מדובר בנכס של החייב בלבד שהועבר תוך הענקה לאשתו. ערעור שהוגש לעליון נדחה.
פשר (מחוזי ת"א) 12329/04/10 דינים מחוזי 2017 (187) 101 (13/11/2017).
רעא (עליון) 9767/17 דינים עליון 2018 (54) 504 (26/03/2018).
החייב ויתר על מחצית מזכויות בנכס מקרקעין כתשע וחצי שנים וחצי לפני מתן צו הכינוס. גרושתו של החייב טענה כי קיבלה את הנכס תמורת ויתור על חוב מזונות בגין העבר ובגין העתיד ולכן מדובר בהעברה בתמורה. לאחר חקירות הצדדים קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע את טענותינו וביטל את ההענקה בדירה
פש"ר 1790-11-14 מחוזי ב"ש פסק דין מיום 28.4.22
שדרוג של נושה גם הוא יכול להיחשב כהענקה
החייבים הציגו אסמכתאות להעברות כספיות של מאות אלפי ₪ בין האם לבת. הטעות היחידה שלהם הייתה שהערת האזהרה לטובת האם נרשמה כשלושה חודשים בטרם מתן צו הכינוס. משרדנו הגיש בקשה לביטול הענקה ולביטול העדפות (העדפה זה בעצם בין הנושים כאשר הנכס נותר של הנושים אבל עבור בין נושה לנושה).
בית המשפט המליץ לחייבים ולאם לבטל את רישום ההערה שהיוותה משום העדפת נושים וכן הענקה לפי סעיף 96 א' לפקודה.
הפקודה הישנה : פקודת פשיטת הרגל נוסח חדש 1980
מקור הפקודה הינו בחקיקה אנגלית שכבר בוטלה באנגליה והוחלפה בחקיקה מתקדמת יותר. בשנים האחרונות בצד הפקודה נהגה הרפורמה אותה התווה הכנ"ר לרפורמה לא היה תוקף מחייב כמו שיש לחקיקה ואולם בפועל בתי המשפט יישמו אותה בצורה כזו או אחרת (מי יותר ומי פחות) אבל ניתנו פסיקות שונות ולעיתים סותרות.
דוגמא לכך היא למשל פסק הדין של כבוד השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי
בתל-אביב שפסק בפסק דין מסילתי שכאשר חייב מגיש בקשה לפשיטת רגל יש בכך ויתור שלו ושל אשתו על ההגנה שיש לו לפי חוק הגת הדייר.
המחוקק החליט להביא אלינו חקיקה חדשה ומודרנית ולקבוע אחידות ואנו נבחן את עיקריה.
החקיקה החדשה
בחוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, נקראת פעולת ביטול הענקה – "ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשיה".
עיקרי השינויים:
א. החוק החדש תוחם זמנים קצרים מהנהוג עד כה ביחס ל"ביטול הפעולה".
כך למשל יהיה רשאי בית המשפט להורות על ביטול פעולה שנעשתה לטובת קרוב משפחה במהלך ארבעת השנים בלבד שקדמו להגשת הבקשה לצו כינוס (קודם עד 10 שנים).
לגבי פעולות שנעשו לטובת אדם שאינו קרוב משפחה יהיה רשאי בית המשפט להורות על ביטולם ככל ונעשו בתקופה של עד שנתיים בלבד עובר לפתיחת ההליכים.
לפי פקודת פשיטת רגל המועד שנקבע בתנאים שם בסעיף 96ב', היה עד 10 שנים ממועד מעשה פשיטת הרגל תיאורטית הנאמן יכול להגישה למעלה מ-17 שנה לאחר ההענקה. לעומת זאת החוק החדש מקצר את התקופה לשנתיים לאדם רגיל ול-4 שנים בלבד לקרוב משפחה ורק אם מדובר בנכס שהוענק במתנה (נכס שנגרע מקופת הנשייה). הצעת החוק מצמצמת תקופה זו ולמעשה פוגעת באינטרס הנושים להגדיל את קופת הנשייה ומעדיפה את אינטרס ההסתמכות והסופיות של הנעבר.
ב. החוק מבחין בין קרוב למי שאינו קרוב- אבחנה שלא היתה בפקודה.
המחוקק מניח כי מתנה לקרוב היא חשודה מלכתחילה.
ג. החקיקה החדשה יוצרת לראשונה אבחנה מפורשת בין הברחה סעיף 221 לבין הענקה סעיף 220 מתנה. דהיינו החוק מבחין במפורשת ביניהם ומייחס חשיבות מהותית לשאלת הכוונה שלא היתה רלבנטית בכלל בפקודה.
ד. במקרה שמדובר בהברחת נכסים לפי סעיף 221 לחוק החדש קוצרה התקופה ל-7 שנים אבל היא החוק מרחיב אותה חלה גם אם החייב לא היה חדל פירעון שזה שינוי נוסף.
ה. אין בחוק חריגים כמו בפקודה, כגון חייב שפעל בתום לב.
יחד עם זאת לפי דברי ההסבר להצעת החוק ההתייחסות לתמורה ההולמת בנסיבות העניין נועדה להחריג מקרים שבהם ביצע החייב עסקה בתום לב, שבמסגרתה התמורה שניתנה בעד העברת הנכס הייתה פחותה משווי השוק, ואולם בנסיבות העניין לא היה ניתן להשיג בעד הנכס תמורה גבוהה יותר. תופעה זו שכיחה במיוחד בתקופה שבה נמצא החייב בקשיים כלכליים ומוכר נכסים תחת לחץ ובמחירים נמוכים.
ו. המועד לספירת המועדים מעת הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ולא מעת ההכרזה כלומר המועדים מתקצרים.
ז. ביטול הענקות הוחל על חברות חייג כהגדרתו הוא יחיד או תאגיד.
ח. הבקשה מוגשת לבית המשפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי.
פירוט עיקרי יסודות הענקה לפי החוק החדש
סעיף 220 : הוראה זו בחוק החדש דומה לסעיף "ביטול הענקות" שבדין הקיים הייתה רלוונטית בעולם היחידים בלבד (סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל).
לפי החוק החדש, בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו פתיחת ההליכים ושבשלה נגרע נכס מנכסי קופת הנשייה, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים:
- תמורה: הפעולה הניתנת לביטול נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין. על פי דברי ההסבר לחוק, הכוונה הייתה להחריג מקרים בהם החייב ביצע עסקה בתום לב שבמסגרתה התמורה הייתה אמנם פחותה משווי השוק, אך לא ניתן היה להשיג בעד הנכס תמורה גבוהה יותר.
- תקופה: הפעולה בוצעה בתקופה המתחילה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה ולגבי קרוב – 4 שנים.
סעיף זה עוסק בביטול פעולות לגריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה. ההצדקה לביטול הענקות בתקופה שקדמה להליכי חדלות הפירעון נעוצה בצורך לשמור על הנכסים העומדים לחלוקה לנושים. מעת שנכסי החייב אינם מספיקים לכיסוי חובותיו, החייב מאבד את זכותו לעשות בנכסיו כרצונו ולהעבירם למי שירצה בלא קבלת תמורה ראויה בעבורם. התנאים המוצעים לעניין ביטול פעולה לגריעת נכסים מנכסי קופת הנשייה דומים לתנאים המוצעים לעיל לעניין ביטול פעולה להעדפת נושים, וכמוהם, מדובר בתנאים מצטברים.
להלן התנאים המוצעים והטעמים להם:
א. העברת הנכס נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין. במקרה שבו העברת הנכס נעשתה תוך קבלת תמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין, יהיה ניתן לבטל את ההעברה. ההתייחסות לתמורה ההולמת בנסיבות העניין נועדה להחריג מקרים שבהם ביצע החייב עסקה בתום לב, שבמסגרתה התמורה שניתנה בעד העברת הנכס היתה פחותה משווי השוק, ואולם בנסיבות העניין לא היה ניתן להשיג בעד הנכס תמורה גבוהה יותר. תופעה זו שכיחה במיוחד בתקופה שבה נמצא החייב בקשיים כלכליים ומוכר נכסים תחת לחץ ובמחירים נמוכים.
ב. הפעולה בוצעה בתקופה המתחילה שנתיים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד מתן הצו, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב- בתקופה המתחילה ארבע השנים לפני מועד הגשת הבקשה. תנאי זה שונה מהתנאי המקביל בעניין העדפת נושים והוא חמור יותר. הטעם לכך הוא שהענקות הן בדרך כלל עסקאות "חשודות" יותר, מאחר שהן מעבירות נכסים מהחייב לגורם אחר בלא תמורה (או בתמורה לא הולמת) בזמן שהחייב נמצא בחדלות פירעון. יצוין כי על פי הדין הקיים ניתן לבטל הענקות שנעשו עד עשר שנים לפני פתיחת ההליכים (ראו סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל). הצעת החוק מצמצמת תקופה זו לטובת הסדר מאוזן יותר בין אינטרס הנושים להגדיל את קופת הנשייה לבין אינטרס ההסתמכות והסופיות של הנעבר.
ג. במועד ביצוע הפעולה החייב היה בחדלות פירעון או שביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון. הסיבה להוספת החלופה של "ביצוע הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון" נועדה לכלול גם מקרים שבהם החייב לא היה בחדלות פירעון אך העברת הנכסים היא שהפכה אותו לכזה. תנאי זה אינו רלוונטי לפעולות להעדפת נושים שכן פעולות אלה לא משנות את היחס בין חובותיו לנכסיו של החייב. גם לגבי תנאי זה מוצע לקבוע חזקה, הניתנת לסתירה שלפיה בתקופה שבמהלכה הפעולות ניתנות לביטול, החייב היה חדל פירעון.
ביטול פעולה להברחת נכסים (סעיף 221)
סעיף 221 : בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה לגריעת נכסים גם אם במועד הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, וזאת אם הפעולה בוצעה במטרה להבריח את הנכס מהנושים והפעולה בוצעה בתקופה של 7 שנים שהחל ממועד הגשת הבקשה לצו פתיחת ההליכים וסיומה במועד מתן הצו.
דברי הסבר:
סעיף 221 סעיף זה נועד לאפשר לבית המשפט לבטל פעולות להברחת נכסים בפקודה זה נכלל במסגרת הענקה. גם אם אינן עומדות בתנאים לביטול פעולות לגריעת נכסים מקופת הנשייה לפי סעיף 220 .הפעלתה של סמכות זו מותנית בכך שהפעולה בוצעה במטרה להבריח את הנכס. תנאי זה הוא תנאי מספיק לביטול ההעברה אף אם החייב לא היה חדל פירעון במועד ההעברה.
ביטול פעולות לפי סעיף זה מוגבל לפעולות שבוצעו בתקופה המתחילה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ומסתיימת במועד מתן הצו.
*אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות משום יעוץ משפטי מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני
