עם חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התווספה אחריות נוספת וחדשה המוטלת על מנכ"ל ודירקטורים של חברה שנמצאת בהליך חדלות פירעון, אחריות לפעול לצמצום היקף חדלות הפירעון של החברה. מדובר באחריות חדשה (סעיף 288 א' לחוק ) שלא הייתה קיימת בחקיקה הישנה בחוק החברות.
החוק מטיל מעתה על נושאי משרה בכירים אחריות אישית לנזקים שייגרמו לנושי התאגיד אם לא פעלו לצמצום ההיקף של חדלות הפירעון של החברה.
אחריות חדשה זו מתווספת לחובות נושאי המשרה
המוכרת מכוח חוק החברות שעוסק גם בחובת הזהירות וחובת האמונים. דיני החברות מחילים על נושאי משרה שתי חובות התנהגות עיקריות – חובת הזהירות וחובת האמונים.
חובת הזהירות דורשת מנושאי המשרה לפעול ולהחליט בענייני החברה באופן מיודע וסביר, כפי שנושא משרה סביר היה פועל ומחליט באותם התנאים.
חובת הזהירות היא החובה לפעול בשקידה ולהקדיש את תשומת הלב הראויה לענייני החברה. בנוסף, חוק חדלות פירעון קובע שני בסיסי אחריות אישית לנושאי משרה בחברה. הבסיס הראשון הוא חובתם של הדירקטורים ושל מנכ"ל החברה לצמצם את היקף החדלות (ראה סעיף 288 לחוק). הבסיס השני הוא אחריותם האישית של כלל נושאי המשרה של החברה שעסקו בניהול החברה במרמה (סעיף 289 לחוק).
בסיסי אחריות אלה חלים על כל חברה – פרטית או ציבורית וללא הבחנה בין נושיה השונים. כל הנושים עשויים להיבנות מאחריות זו. הבסיס הראשון, החובה לצמצם את היקף חדלות הפירעון של החברה, הוא חידוש של חוק חדלות פירעון, חובה שיצרה מתח משפטי בין נורמה שעניינה השאת ערך החברה ונורמה שעניינה מזעור הנזק לנושי החברה.
על פי חוק חדלות פירעון, במקרה בו ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישאו באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלם.
בנוסף קבע החוק, כי חברה אינה רשאית לפטור ו/או לשפות דירקטור ומנהל כללי בגין הפרת חובתו האמורה. בצד אחריות זו, החוק קבע כי לדירקטור או למנהל כללי לא תקום חבות בגין האמור לעיל אם הוכיח כי הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון. כן, החוק קבע חזקה, לפיה דירקטור או מנהל כללי נקטו אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקטו אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים הבאים:
- קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים
- ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב
- פתיחה בהליכי חדלות פירעון
חובת ההתנהגות הקבועה בחוק באה להגן על זכויות נושים של התאגיד ולפצותם על הפרת החובה כלפיהם וכן לגרום לחברות להקדים פנייה לפתיחת הליך חדלות פירעון על מנת להביא לצמצם היקף חדלות הפירעון של התאגיד.
עוד על השוני בין החוק הישן לחדש ניתן לראות בכך שהאחריות לפי הדין הישן התפרשה בפסיקה בין היתר כאחריות עונשית פלילית (ראה ע"א 125/89 חברת קופל טורס נ' עיזבון המנוחה רוזנברג) לעומת זאת, החוק החדש מבטל את ההיבט העונשי שהיה קבוע בחוק הישן ומגדיר את האחריות שמוטלת על נושא המשרה כאחריות אזרחית, אשר מוגבלת רק לנזקים שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה כאמור בסעיף 289 לחוק.
עוד לפי החוק החדש, ניתן לאסור על נושא המשרה מלשמש נושא משרה בתאגיד לתקופה של עד חמש שנים וזאת במטרה להגן על הציבור מפני נושא משרה שפעל במרמה.
כאמור, ככל שבית המשפט ימצא כי בעל תפקיד בתאגיד הפר חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה לחיובו בפיצוי, תשלום או השבת נכס לתאגיד, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות לאותו אדם לפצות, לשלם או להשיב את הנכס לתאגיד תוך ביטול ההגנה של חברה בעירבון מוגבל.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.