אחת ממטרות החוק חדלות הפירעון החדש הייתה הגברת הודאות והיציבות ואולם כמי שמתעסק כ- 28 שנה בחדלות פירעון קיים פער גדול בין החוק לבין המצב בפועל בו אין כול ודאות לתוצאה המושגת שכן התוצאה של כול תיק היא למעשה תלוית גישתו של בית המשפט ויתר השחקנים המעורבים בתיק.
לחוק חדלות פירעון החדש שניכנס לתוקף בספטמבר 2019 שלוש מטרות עיקריות (כמפורט בהצעת החוק משנת 2016) :
המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב
שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים. חוק חדלות פירעון החדש מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה.
הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי–תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה לכן, יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו. אכן, ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באופן ממוקד ולשם כך כולל החוק המוצע כלי אכיפה חדשים שאינם קיימים בדין הקיים. ואולם אין להשליך מקיומם של אלה על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או מתנהלים בחוסר תום לב .
המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים
הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.
המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין
קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. ההסדרים בחלקם אינם ברורים ולוקים בחסרים רבים. המבקש ללמוד את הדין הקיים מדברי החקיקה יתקשה להבין כיצד מתנהלים הליכי חדלות הפירעון, מהי תכליתם, כיצד הם מסתיימים ומהם ההסדרים המדויקים החלים עליהם. מי שמבקש ללמוד את דיני חדלות הפירעון הקיימים נדרש להסתמך במידה רבה על תורה שבעל פה ועל פרקטיקות מקובלות שהתפתחו בתחום.
המטרה השלישית אמנם אינה מופיעה מפורשות בחוק אבל היא נלמדת מסקירת דברי ההסבר לחוק החדש, שפורסמה ביום 2.3.2016 ,במקביל לסקירת החוק החדש על כל סעיפיו, עולה כי החוק מבקש גם להשיג מטרה של הגברת הוודאות והיציבות של הדין. החוק ביקש למעשה לטפל בפער הקיים בין החוק לבין המציאות שהחוק לא יהיה תורה שבעל פה אלא יקבע הסדרים כתובים.
האם בהשוואה בין החוק החדש לבין המציאות, החוק החדש הגביר את הוודאות והיציבות של הדין, או שמא בדיוק ההיפך?
כמי שמופיע כ- 28 שנה בתחום חדלות הפירעון, אעיד כי בפועל אין ודאות משפטית. אתה יכול להיכנס לאותו בית משפט עם אותו מקרה בדיוק, פעם לשופט אחד ואחר כך לשופט שני ולקבל תוצאה הפוכה.
לא מזמן הגעתי לבית המשפט עם מקרה קיצוני של חייב שזייף חותמת של הכנ"ר וניסה להבריח כ- 50,000 ₪ לאחר ממתן צו לפתיחת הליכים. ההליך לא בוטל שכן בית המשפט ישם את עקרונות השיקום.
במקרה כזה בית המשפט סירב לדחות דיון כדי לאפשר לחייב להסיר מחדלים בית המשפט דחה את הבקשה וקבע שאין מקום לחרוג מן המועדים שקבע המחוקק וככול ויתברר כי מחדלי היחיד אינם מאפשרים גיבוש צו שיוקם כלכלי יהיה מקום לשקול את ביטול ההליך.
האם מקרה דומה אצל השופט הראשון שמאמין בשיקום בכול מחיר היה מגיע לתוצאה זהה? ספק רב.
יש לציין כי הממונה (הכונס הרשמי ) ניסה ומנסה להכניס ודאות ויציבות וזאת על ידי שורה של נהלים שמסדירים את תחום חדלות הפירעון. חלק מהנהלים של הממונה מפורסמים באתר הממונה והנאמנים גם מקבלים נהלים ועדכונים שוטפים.
כך למשל שקד הממונה על הכנת הנהלים הבאים :
א. נוהל הממונה לגיבוש הצעת תכנית לשיקומו הכלכלי של היחיד.
ב. נוהל טיפול הממונה בבקשות נאמנים להארכת מועד להכרעות בתביעות החוב ולמתן פטור מבירור תביעות החוב בהליכי חדלות פירעון של יחידים.
ג. נוהל הממונה בבקשה לאשר מימוש נסכי קופת הנשייה בתקופת הביניים.
ד. נוהל הגשת בקשה לביטול הליכים בשל התנהלות החייב..
ה. נוהל הקצבת סכום שיקבע על ידי הממונה לזכאי למזונות.
ו. אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחיב.
ז. נוהל הממונה בעניין הכשרה כלכלית.
לסיכום, החוק החדש ביקש לקדם ודאות ויציבות אולם בפועל ספק רב אם הדבר קרה עד היום בחלוף כשלוש שנים מחקיקת החוק במציאות. הממונה עשה רבות לגבש נהלים להגברת היציבות והודאות ואולם הפער בין החוק לבין המציאות לא הצטמצם שכן קשה לאכוף חוקים נוקשים על מציאות גמישה בסופו של דבר אלו אנשים ולזה לא שחור ולבן.
נראה שרק בעל מקצוע מיומן יוכל להדריך ולכוון אותך בסבך הדין והנהלים והנפשות הפועלות.
