בעלי עסקים המתקשים לפרוע את החובות השוטפים שנטלו לצורך הניהול השוטף של העסק, נכנסים לחובות גדולים. מכאן, קצרה הדרך לפניות של המלווים השונים, בין בנקים ובין ספקים, אל בעל העסק בדרישות בלתי פוסקות לפרוע את החובות. לא מעט מהחייבים אשר נקלעו לחובות כספיים ואשר מתנהלים כנגדם תיקי הוצאה לפועל מתחבטים בשאלה האם לבקש הכרזתם כחייב מוגבל באמצעים או לפנות להליכי כינוס ופשיטת רגל. לעיתים קרובות, בשל אי הבנה של ההליך ובשל דעה מוקדמת, בוחרים בעלי עסקים לפנות להליך של הכרזתם כחייבים מוגבלים, שלא באופן מוצדק.
מה המשמעות של הכרזה כזו או אחרת, מה "המחיר" שמשלמים על ההכרזה? וכיצד בוחרים את ההליך הרצוי על מנת לצאת מהפלונטר המשפטי- כלכלי אליו נכנסתם?
"חייב מוגבל באמצעים"
חייב שביקש לפרוס את התשלומים בתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו, מבקש למעשה כי ראש ההוצאה לפועל יכריז עליו "כחייב כמוגבל באמצעים". ראש ההוצל"פ יבחן את יכולת הפירעון הפוטנציאלית של החייב בהתאם למצבת הכנסותיו ונכסיו ויגיע למסקנה האם הוא עושה שימוש במלוא האמצעים שעומדים לרשותו לצורך פירעון החוב. כך למשל, אם זה יווכח שהחייב ביקש לפרוס את החוב אך הוא יכול לפרוע את החוב מוקדם יותר, הרי שסביר להניח כי בקשת החייב לא תאושר. כך גם אם יתברר במהלך חקירת היכולות כי לחייב נכסים רבים שניתן לממשם לצורך פירעון החוב.
הבשורה המשמעותית הגלומה בהכרזה "כחייב המוגבל באמצעים", הינה צו העונה לשם "איחוד תיקים".
משמעות הדבר היא כי נפתח תיק הוצל"פ שבמסגרתו מתנהלים כל ההליכים כנגד אותו חייב על ידי כל הזוכים יחד. בכך בעצם, נחסך מהחייב הצורך להתנהל מול כל אחד מהנושים בכל אחד מהתיקים בנפרד. כמו כן, כל התקבולים בתיק האיחוד מחולקים בין כל תיקי ההוצל"פ המתנהלים כנגד החייב, ע"פ חלקם היחסי וכל עוד עומד החייב בתשלומים שנקבעו לו במסגרת תיק האיחוד, לרוב ,לא ננקטים כנגדו הליכים נוספים ובראשם: עיקול משכורתו.
מהו הליך פשיטת רגל ?
פקודת פשיטת רגל, מגדירה " פשיטת רגל" כמצב שבו החייב אינו יכול לעמוד בחובתו לפרוע את מלוא חובותיו לנושיו. הליך פשיטת הרגל נפתח בהליך מוקדם של כינוס נכסים, כאשר לאחר מתן צו לכינוס כל נכסי החייב, ממונה לחייב מנהל מיוחד או נאמן אשר עיקר תפקידו לכנס את כל נכסי החייב, לממשם ולפעול לגביית חובות המגיעים לחייב. במקביל נקבע סכום חודשי קבוע אותו יידרש החייב לשלם מידי חודש ע"פ יכולתו, כאשר סכום זה משולם לקופת הכינוס וישמש בעתיד לתשלום לכל אחד מהנושים שפעלו והגישו תביעת חוב כנגדו החייב בהליך כינוס הנכסים .
בהמשך יכול החייב להציע לנושיו הסדר נושים, במסגרתו הוא מציע לשלם להם אחוז מסןיים מחובותיו כלפיהם, המורכב מהתשלומים החודשיים המשולמים על ידו לקופת הכינוס כאמור וכן כל סכום נוסף אותו מצליח החייב לגייס ממשפחה ו/או חברים הבאים לעזרתו, כאשר אם ההסדר מאושר ע"י הנושים ברב המתאים הקבוע בפקודת פשיטת הרגל, מגיע ההליך לסיומו כשהחייב מופטר מיתרת חובותיו ויכול לפתוח דף חדש בחייו.
באם החייב איננו מסוגל להציע הסדר לנושיו, או נושיו דוחים את ההסדר המוצע להם ע"י החייב, יוכרז החייב כפושט רגל. הליך אשר במסגרתו יוכל לנסות ולהציע הסדר נוסף לנושיו על מנת להיחלץ מההליך או לחכות להפטר הניתן ע"י ביהמ"ש, באם מוכח לו כי אין עוד תועלת לנושים בהליך פשיטת הרגל, כאשר גם במקרה כזה החייב מופטר מיתרת חובותיו.
ההגבלות החלות על "חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל, זהות לאלו שיוטלו עליו במסגרת צו הכינוס: ינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכן יוגבלו כל חשבונות הבנק שנמצאים בבעלותו, יאסר עליו שימוש בפנקסי שיקים ובכרטיסי אשראי.
בצד הדימיון בין שני ההליכים קיים שוני דרמטי ביניהם:
החייב מוגבל אך הריבית ממשיכה להצטבר
כאשר חייב מוכרז כחייב מוגבל באמצעים, כל הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות כגון אגרות ושכ"ט עו"ד בגין החוב ממשיכים להצטבר בתיק ההוצל"פ. לא אחת, כאשר לחייב חובות בסכומים של מאות אלפי שקלים, והתשלום החודשי אותו הוא משלם נמוך, מוצאים עצמם החייבים מגיעים למצבים של "הנצחת" החוב, היינו מצב בו החייב לא יוכל לפרוע את החוב במהלך חייו, והוא אינו משתחרר מחובותיו גם עם צאתו לפנסיה ו/או עם פרישתו. מאידך, לחובותיו של החייב בהליך כינוס הנכסים/פשיטת רגל, החל מיום מתן צו הכינוס שניתן כנגדו, לא מתווספים עוד ככלל הפרשי הצמדה וריבית.
העדפת נושים במסגרת פשיטת רגל – סנקציה פלילית
בדומה "לחייב מוגבל באמצעים", גם בהליך כינוס נכסים/פשיטת הרגל קיים איסור העדפת נושים, אולם הפעם מדובר באיסור מוחלט, שהפרתו גוררת סנקציות העשויות לפגוע בהליך עצמו וביכולתו של החייב למצותו.
העדפת נושים משמעותה שהחייב משלם כספים או מגיע להסדרים עם חלק מהנושים ולא עם כולם.
פיקוח קפדני
הפיקוח על החייב בהליך כינוס נכסים/פשיטת רגל הינו קפדני יותר, כך שאם למשל צובר החייב חובות נוספים ו/או עושה שימוש לרעה בהליך -נוטים להורות על ביטול ההליך ואז חוזרים כל ההליכים להתנהל כנגדו במסגרת ההוצאה לפועל. כמו כן, האמצעים שעומדים לטובת מי שאמון על הליך הכינוס/פשיטת רגל, הינם קיצוניים יותר ומאפשרים למצות בצורה ממשית את הליכי הגביה כנגד החייב. כך למשל ניתן לבטל עסקאות חוקיות, אשר בוצעו ע"י החייב בתקופה שלפני כניסתו להליך וכן לבטל "הענקות" שהעניק החייב לקרוביו בתקופה זו.
הכונס בשירות פושט הרגל
נקודה חשובה ויתרון חשוב בהליך שכזה, הינה כי הנאמן ו/או המנהל המיוחד שממונה לחייב, ממונה במקרים מתאימים גם על אכיפת זכויותיו של החייב, היינו לפעול לגביית כספים המגיעים לחייב מגורמים שונים. כך למשל בעל עסק שנקלע לקשיים ולא עלה בידו לפעול לגביית חובות הלקוחות שמגיעים לו, יכול הנאמן ו/או המנהל המיוחד לפעול לגביית הכספים לטובת קופת פשיטת הרגל (קופת הכינוס), אפילו בדרך של נקיטת הליכים משפטיים כנגדם, מה שמגדיל את יתרת הכספים שעומדים בקופת הכינוס/פשיטת הרגל ואשר ישמשו בעתיד לתשלום חובותיו.
אז מה עדיף?
אחת מדרכי המוצא של החייב בהליך כינוס/פשיטת רגל הינו להגיע להסדר עם כלל נושיו – הסדר נושים, אשר אם החייב יעמוד בו, הרי שגם אז יזכה בהפטר המיוחל.
למעשה במקרים המתאימים לכך ובמיוחד שאין נכסים ממשיים למימוש יכול לחייב שהוא בעל חובות בסכומים גבוהים, אשר אינו יכול למעשה לפרוע חובותיו, לשקול לפנות להליך של פשיטת רגל, שכן בתמורה לתשלום חלק קטן יחסית מחובותיו, לאחר שהסתבר כי אין הוא מסוגל לפורעם במלואם, הוא יוכל לזכות לפתוח דף חדש בחייו, לעומת מצב בו במסגרת ההוצאה לפועל הוא יאלץ להמשיך ולשלם כל חייו, מבלי כל יכולת ממשית להמשיך בשגרת חייו, לצבור רכוש וכו'.
אין הצדקה לחשש מפני הבושה שבהליך כינוס/פשיטת רגל לעומת הוצל"פ. הליך פשיטת הרגל הוא כיום הליך שיקומי שמטרתו לשקם את החייב ולהחזירו לחיים הכלכליים . בימינו ולאור העובדה כי רב המידע נגיש לציבור, ומאחר וממילא בשוק פועלות חברות רבות שאוצרות נתונים אודות הליכים שכאלה, ניתן לגלות על מצבו של החייב בין אם הוא בהליכי הוצאה לפועל ובין אם הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל. הליך הגבלת החייב באמצעים במסגרת הליכי הוצאה לפועל מביא להתמשכות הליכי ההוצאה לפועל, דבר שאינו מביא תועלת לחייב ו/או לנושים ו/או למערכת ההוצאה לפועל שעליה נופל נטל ניהול מס' עצום ורב של תיקים.
לסיכום מוצע לפנות לעורך דין מומחה כדי שיסייע בידיכם לקבל החלטה מושכלת בין האפשרויות המשפטיות שעומדות בפניכם לאור נסיבותיכם האישיות.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
מאמר זה מוגן בהתאם לדיני הקניין הרוחני וזכויות יוצרים. המאמר מובא כשירות לציבור ואין לראות בו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
